zdrobnienia i czułości w języku hebrajskim

Jak zacząć naukę hebrajskiego?

 דע, כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים,
היה אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות.
ולא היה שום מקום פנוי בבחינת אויר ריקני וחלל,
אלא הכל היה מלא אור האין סוף הפשוט ההוא.
ולא היה לו לא בחינת ראש ולא בחינת סוף,
אלא הכל היה אור אחד פשוט שווה בהשוואה אחת,
והוא הנקרא "אור אין סוף".
וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות ולהאציל את הנאצלים,
להוציא לאור שלימות פעולותיו, שמותיו וכינוייו,
שהיתה זאת סיבת בריאת העולמות.
הנה אז צמצם את עצמו אין סוף בנקודה האמצעית,
אשר בו באמצע ממש,
וצמצם את האור ההוא,
והתרחק אל סביבות צדדי הנקודה האמצעית.
ואז נשאר מקום פנוי, אויר וחלל ריקני
מהנקודה האמצעית ממש.
והנה הצמצום הזה היה בהשוואה אחת
בסביבות הנקודה האמצעית הריקנית ההיא.
באופן שמקום החלל ההוא
היה עגול מכל סביבותיו בהשוואה גמורה.
והנה אחר הצמצום,
אשר אז נשאר מקום החלל והאויר פנוי וריקני
באמצע אור האין סוף ממש,
הנה כבר היה מקום,
שיוכלו שם להיות הנאצלים, והנבראים, והיצורים, והנעשים.
ואז המשיך מן אור אין סוף קו אחד שלו מלמעלה למטה,
המשתלשל ויורד תוך החלל ההוא.
ודרך הקו ההוא האציל, וברא, ויצר, ועשה
כל העולמות כולם.
קודם ארבעה העולמות הללו
היה אין סוף אחד ושמו אחד באחדות נפלא ונעלם,
שאין כוח אפילו במלאכים הקרובים אליו
ואין להם השגה באין סוף,
כי אין שום שּׂכל נברא שיוכל להשיגו,
היות כי אין לו מקום, ולא גבול, ולא שם.






m.

8.










 EJNSOF
Know
Before the beginning of creation was only the Highest
All full filling light
Free
Fulfillment, no emptiness
Only endless, equal light
Circled everything

Then He decided to create worlds and creatures
So that He revealed His perfection
Reason for creating the worlds

He restricted Himself in His center
Pressed the light together and withdraw
Free place stood behind, empty space filled with endless
Around the center
Equally pressed
So this empty place became a circle
So the light restricted Him self

And see
After compressing
In the central of the space filled with endless light
Forms His self a round emptiness
Then
A place appeared
Where creation and creatures can exists

And see
A strait forward ray forms itself from endless light
From above to below descended He in the empty place
Reached out His self, descended per ray to below
Endless light
All the worlds were perfect
In this empty space

For the worlds the Endless was
In His perfection outstanding
No creature has strength to grasp His perfection
Concrete form cannot reach Him
For Him there is no place, no border, no time

And via the ray the light descended
To worlds
In black empty space were everything is

And each circle
Of each world
Near the light - is worthy
To our world of material in the center
Within all circles in the center of endless emptiness

Expelled from endless – further then all the worlds
Material so eternal low –
He is within all the circles –
In the middle center of the endless emptiness….

Wiedz, Ŝe zanim były stworzone stworzenia, proste or elion wypełniało całą realność. I nie było Ŝadnego

wolnego miejsca w postaci pustego powietrza i przestrzeni, a wszystko było wypełnione nieskończonym, prostym

światłem, i nie było w nim rosz i sof, a wszystko było jedynym, prostym, całkowicie jednolitym światłem, i nazywa

się ono światłem Ejn Sof

I ten kaw podobny do cienkiego cinor jednego. W nim rozprzestrzeniają się i przechodzą wody or elion Ejn Sof

do światów, które w miejscu tego powietrza i przestrzeni.

We wszystkich światach jest istota i kelim. I na początku wszystkiego rozprzestrzeniła się Ejn Sof w postaci

dziesięciu sfirot Acilut, w postaci kelim, poniewaŜ rozprzestrzenienie wskazuje na pogrubienie światła bardziej niŜ

było. Widzimy, Ŝe te dziesięć sfirot - jest to dziesięć kelim, które zostały stworzone rozprzestrzenieniem Ejn

Sof...

Jak wiadomo, nie istnieją u nas siły, by zbadać cokolwiek, co poprzedzało pojawienie dziesięciu sfirot, i dlatego

nie naleŜy szukać do tego podobieństwa w Ŝadnym obrazie lub formie. Dla wyjaśnienia i opisu powinniśmy

wykorzystywać język alegorii i porównania. Dlatego, chociaŜ wykorzystujemy obraz jako realność, lecz w górze

on nie istnieje...
....................................

Opisuje cimcum alef, kiedy skróciło się światło Ejn Sof, Ŝeby stworzyć stworzenia. Wyjaśnia, Ŝe ze światła Ejn

Sof wyciągnął się kaw w światy, które były stworzone w miejscu przestrzeni, która została skrócona.

"Wiedz, Ŝe zanim były stworzone stworzenia, proste or elion wypełniało całą realność. I nie było Ŝadnego

wolnego miejsca w postaci pustego powietrza i przestrzeni, a wszystko było wypełnione nieskończonym, prostym

światłem, i nie było w nim rosz i sof, a wszystko było jedynym, prostym, całkowicie jednolitym światłem, i nazywa

się ono światłem Ejn Sof."

Część 2: Igulim i joszer

Opisuje 10 sfirot, odnoszących się do igulim, które wyniknęły po cimcumie, i światło Ejn Sof otaczające je. Całe

światło w sfirot de-igulim one otrzymują poprzez kaw - linię. Opisuje 10 sfirot de-joszer, ich wyjście,

rozprzestrzenienie i to, co jest w nie włączone.

"I ten kaw podobny do cienkiego cinor jednego. W nim rozprzestrzeniają się i przechodzą wody or elion Ejn Sof

do światów, które w miejscu tego powietrza i przestrzeni."

Część 3: Or jaszar i or hozer

Wyjaśnia: cztery stadia w awijut, cztery światy ABE'A i róŜnice pomiędzy nimi, cztery ziwugim de-akaa w

czterech stadiach masachu, Ŝe stworzenie składa się z czterech poziomów awijut, Ŝe sfira keter zawiera dwie

bhiny, jak malchut de-Acilut opuściła się i obróciła się w keter świata Bria, Ŝe cztery bhiny Hu'B Tu'M są podobne

do człowieka, Ŝe poŜądana doskonałość jest w tym, Ŝeby wszystkie sfirot były połączone w jedność, Ŝe lewusz i

ejhal zostały oddzielone od szoresz, neszama i guf, stając się makifim, rozprzestrzenienie światła Ejn Sof dla

stworzenia kelim czterech poziomów awijuta, z wykorzystaniem obrazów organów ludzkiego ciała, ziwug istaklut

alef, pojęcie "ziwug de-akaa" istaklut ejnaim w AHa'P, pnimijut i hiconijut pięciu światów, obłóczenie świateł w

kelim.

"We wszystkich światach jest istota i kelim. I na początku wszystkiego rozprzestrzeniła się Ejn Sof w postaci

dziesięciu sfirot Acilut, w postaci kelim, poniewaŜ rozprzestrzenienie wskazuje na pogrubienie światła bardziej niŜ

było. Widzimy, Ŝe te dziesięć sfirot - jest to dziesięć kelim, które zostały stworzone rozprzestrzenieniem Ejn

Sof..."

Część 4: Dziesięć sfirot Akudim

W nim wyjaśnia się: rosz i guf A'K do tabura, kiedy w dziesięciu sfirot rosz jeszcze nie zostało przejawione kli, a

w dziesięciu sfirot guf zostało przejawione pierwsze kli, reszimot pozostałe po wypróŜnieniu światła, cztery

rodzaje świateł: taamim, nekudot, tagin i otijet, pierwsze rozprzestrzenienie od pe do tabura, uderzenie i bitusz,

które odbywają się podczas wypróŜnienia światła do Stwórcy, or pnimi i or makif Akudim, powrót świateł do

źródła dla otrzymywania wynagrodzenia.

"Jak wiadomo, nie istnieją u nas siły, by zbadać cokolwiek, co poprzedzało pojawienie dziesięciu sfirot, i dlatego

nie naleŜy szukać do tego podobieństwa w Ŝadnym obrazie lub formie. Dla wyjaśnienia i opisu powinniśmy

wykorzystywać język alegorii i porównania. Dlatego, chociaŜ wykorzystujemy obraz jako realność, lecz w górze

on nie istnieje... "

http://akademia.kabbala.pl/index.php?view=article&id=660%3Aopis&tmpl=compone...

2010-01-25

Krótki opis

Page 2 of 3

TOM 2

Część 5: Dziesięć sfirot Akudim przy drugim rozprzestrzenieniu nazywane "przychodzi i nie przychodzi"

"Wiedz, Ŝe te 10 sfirot, które nazywane światem Akudim, są to światła i gałęzie, które wyszły z pe Adam

Kadmon, jak wspomniano wyŜej. I wiadomo, Ŝe w pe przy tym, Ŝe znajduje się tam 10 sfirot, w dziesiątej sfirze,

która nazywa się malchut, jest 10 korzeni tych dziesięciu sfirot które wyszły na zewnątrz, i które nazywane

światem Akudim...."

Część 6: Dziesięć sfirot świata Nekudim

"A'K zawiera w sobie (w Acmuto) A'B, Sa'G, M'A i Bo'N. KaŜdy z nich zawiera w sobie wszystkie cztery. Z niego

równieŜ wychodzą na zewnątrz światła, które są jego gałęziami. A'B - w jego mohin, naprzeciwko A'A i Aba

świata Acilut. A wyŜej, rozpoczynając od jego galgalty, jest w nim podobieństwo Atik de-Acilut. A jego Sa'G - od

ozen i niŜej do jego tabura, naprzeciwko biny świata Acilut. A jego M'A i Bo'N - od tabura i niŜej, naprzeciwko

Zo'N de-Acilut."

Część 7: Dziesięć sfirot siedmiu początkowych rozbitych melahim

"Wiedz, Ŝe korzeń tych melahim - jest to pierwszy Bo'N, który wyszedł ze świecenia ejnaim de-A'K, nazywanego

światem Nekudim. I kaŜda malchut, która jest w kaŜdym ze światów, wynika z tego Bo'N. GdyŜ jest malchut w

A'A, w Aw'I i w Zo'N. I wszystkie one wyjaśnione są za pomocą M'A, który wyszedł z mecah de-A'K...."

TOM 3

Część 8: Dziesięć sfirot Acilut

"Kiedy wynikło u Stwórcy Ŝyczenie oŜywić zmarłych i naprawić melachim, które rozbiły się i spadły w świat Bria,

rozkazał i wzniósł Ma'N z dołu do góry, dzięki czemu był dokonany wyŜszy ziwug hochmy i biny wewnętrznego

A'K i wyprowadził tam nowy M'A...."

Część 9: Połączenie sfirot

"Za pierwszym razem w kaŜdym z ziwugów, we wszystkich typach ziwugim odbywających się w całym świecie

Acilut - od Atika do Aw'I, jeszcze nie było pobudzenia dla wzniesienia Ma'N, które przedstawiają sobą odbiór

melahim dla ich naprawienia. Jednak zahar samodzielnie, czyli bez pomocy niŜszych, budził się sam do ziwuga,

poniewaŜ nie było komu wznieść Ma'N..."

Część 10: Pierwszy ibur Z'A

"Kiedy przychodzi czas dla Zo'N zostać naprawionymi, po tym jak naprawiły się Aw'I, powinno odbyć się to

naprawienie za pośrednictwem ibura, Ŝeby weszły światła sześciu nekudot Z'A w postaci ibura wewnątrz jego

Imy, i tam będą naprawione równieŜ rozbite kelim, które opuściły się w Bria..."

TOM 4

Część 11: Naprawienie świateł, nicucin i kelim w ubar i drugi ibur

"Światła znajdują się w stanie ibur tylko siedem miesięcy, a następnie zostają naprawione. Nicucin kończą swoje

naprawienie po dziewięciu miesiącach. A kelim zostają naprawione po dwunastu miesiącach. I dlatego ty

znajdziesz trzy rodzaje ibur..."

Część 12: Urodzenie i wykarmianie Z'A

"Wyjaśnijmy pytanie urodzenia. I zostało wyŜej wyjaśnione trzy podziały są w kobiecie. I w ostatnie trzy miesiące

cały ibur wznosi się w trzeci, najwyŜszy dział, wszystkimi swoimi trzema właściwościami: kelim, nicucin i orot. I

kiedy następuje czas urodzenia..."

TOM 5

Część 13: Dikna (sterowanie niŜszym)

"A teraz wyjaśnimy w detalach rosz de-A'A, tak, jak została ona wyjaśniona w częściach księgi Safra de Cinuta. I

to słowa: Sitra go Sitra zostanie naprawiona i przedstawiona w... i tak on wyjaśnił to. Dlatego Ŝe Atik Jomin, który

jest bardziej ukrytym parcufem Aciluta, będąc obłóczonym w..."

http://akademia.kabbala.pl/index.php?view=article&id=660%3Aopis&tmpl=compone...

2010-01-25

Krótki opis

Page 3 of 3

Część 14: Mochin i gadlut Z'A

"Wyjaśnijmy drugi ibur, dla urodzenia mochin.... jest to następny ibur, który przychodzi po dziewięciu miesiącach

i jednym dniu, i wtedy on jest gotów do urodzenia, i ten ibur czasem nazywany w słowach Ari jako trzeci ibur..."

TOM 6

Część 15: Budowa nukwy Z'A

"Wiedz, Ŝe podczas urodzenia Zo'N poprzez wyŜszą Imę, Z'A znajdował się tylko w stanie Wa'K, a nukwa w

stanie jednej kropki, która zawiera dziesięć. I jest to tylko kategoria malchut w niej. I wtedy za pomocą ibur,

jenika, mochin..."

Część 16: Trzy światy Bria, Jecira i Asia.

"I wyjaśnijmy pojęcia samych światów BE'A, co stało się ich właściwościami. Wiedz, Ŝe nie ma rzeczy, gdzie by

nie było wewnętrznego i zewnętrznego i nawet we właściwościach kelim, jak wspomniano wyŜej. Jednak od

środka tiferet i NeH'I A'K do jego sijum raglin - ich zewnętrzność podzielona jest na dwie właściwości..

 

 

Ramchal

 עשרה אורות
א. תענוג הנשמות הוא בהשיג אורות, וכפי יוקר האורות כך הוא גודל התענוג. (יקר מכל האורות הוא היחוד, וזה מה שרצה לגלות בפועל הא"ס ב"ה, לתת תענוג שלם לנשמות, ותענוגן בו לנצח נצחים.
ב. הא"ס ב"ה הוא השלימות שאינו נותן מקום לחסרונות. כדי לגלות ענין זה בבירור, נתן מקום לחסרונות בהעלים שלימותו. ובתיקון כלם, אז יודע באמת כח השלימות מה ענינו, כי אין האור ניכר אלא מתוך החושך.
ג. מה שעומד בסוד השלימות בא"ס ב"ה, עומד בסוד העלם בקו ורשימו, דהיינו החסרון לבד (החסרון) ברשימו, ותיקונו בקו. ובהשלים הקו לתקן הרשימו, הרי לא עשה אלא שהחזיר הדבר לשלימות שהיה כבר מתחילה.
ד. הרשימו - שורש הגוף, והפעולות נשרשות בחלקיו בפרט. הקו - שרש הנשמה, כוללת כל הכחות כאחד, ושולטת על כל הפעולה של הרשימו, להחזיר הכל ליחוד.
ה. הא"ס ב"ה פועל בדרך כל-יכול לפי שלימותו. ולא בדרך זה נברא העולם, אלא בדרך ההדרגה, והיינו בורא בשותפי דאתוון, שהרבה כחות מתחברים להוציא פועל אחד, והכחות בהדרגה זה אחר זה. על כן יכולים אנו לדבר, כי הוא דרך מתקרב לדרך שלנו. אך הכל-יכול, אין לנו ידיעה בו כלל.
ו. הספירות הם - ששיער בעצמו הרצון העליון לברוא כל כך בריות, ולהנהיגם בהנהגה זאת. והיינו מה ששיער להעלים שלימותו, ולחזור לגלותו מעט מעט, עד שיתגלה לגמרי. ולא נבראת שום בריאה, ולא קרה שום מקרה, שלא ישוער ממנו, על פי התכלית הזה. ואלה המחשבות הם הספירות הנראות לנביאים, כמו שמי שיוכל לראות נשמת אדם - יראה המחשבות שבה, שהם התלהטות אחד שיש בה, כן נראות הספירות האלה.
ז. הרשימו שממנו כל הכלים, ענינו הנהגת שכר ועונש, טוב לטובים ורע לרעים. הקו ענינו יחוד מתקן הכל, ומחזיר כל רע לטוב.
ח. הספירות נקראו אור נאצל, כי, מתחילה לא היה אור ניתן ליראות, ועכשיו יש אור ניתן ליראות, שהם הספירות. אבל אינו דבר המשתלשל (בחדש) [מחדש], אלא הוא דרך אחד מהדרכים שבמחשבתו העמוקה שנתגלה, וניתן ליראות בדרך אור, וזה שכתוב, באורך נראה אור.

ט. רשימו הוא הדרך המוגבל עם כל חלקיו. ובתחילה יש מקום לנמצאים, והוא חק המצא תחתונים, והוא סוד מלכות. ובזה המקום יש הרשימו, שהוא אור, חומר היולי לכל דרך המוגבל, אך שעדיין לא נכנס בכל מדריגותיו ובניניו. וזה המקום הוא חלל, שרצה לומר - שיש בו בית-קיבול, והיינו המדריגה שנותנת שיהיו אחרים נכללים בה. ועד שלא נכלל, נקרא שהבית-קיבול חלל, וזה נשאר בהסתלקות האור הא"ס ב"ה משם. כי הבחינה שבבלתי תכלית - לא היה שייך חילוק מדריגות, אלא הכל מתוקן מעיקרא. יש, א"ס המקיף, ורשימו המוקף, וצנור בין זה לזה, ואור בין זה לזה: 

פרוש משנה ראשונה לספר יצירה

תוכן הענינים

שיעורים

הורד קובץ

רשימת תרגומים

שירותים

 
ספר יצירה ל"ב נתיבות חכמה וכו':
דע, כי כל העולמות הנפרדים נעשו בסוד האותיות העליונות לפי כל הבחינות שיש בהם. ועוד, כשרצה א"ס ב"ה לברוא אלה העולמות התחתונים, אז קשר כל הספירות של האצילות ביחד ונקרא חותם העולם. ואז המציא מציאות חומר אחד היולי, וסודו מלכות. והוא חומר נפרד, אלא שנקרא מלכות - כשנקח כל המציאות כלו בערך אחד, שאז כל התפשטות האלקות הוא בסוד (הי"ס) [הט' ספירות] וכל הנפרדים בסוד מלכות. וזה החומר היה בלתי צורה, אלא שהיה מוכן לקבל הצורות, והוא סוד התהו. ובחינת החומר הזה נקרא עפר, להיותו בסוד ה' של ה' [הוי"ה] ב"ה. וז"ס, "הכל היה מן העפר". ואז יצאו כל בחינות האותיות בסוד אותיות חקוקות על החותם. והוא מה שנגלה מבחינת האותיות למעלה בקשר הספירות שזכרתי, שאח"כ ניתן זה על חומר היולי, ונעשו בו מיד כל הצורות, ונקרא רשימו דחותמא דפתקא:
והנה זה הבחינה - הרשימו עצמו, הוא בחינה אחת מן המלכות של האלקות עצמו, המתפרש ועושה הצורה בנבראים, שהוא החומר הזה וה"ס, "שימני כחותם", שהחותם הכללי הוא בבחינת שאר השמות, שהם של מלכות. והיינו שהפרצופים של אותיות עצמן מתחלקים, כל הכינויים - בבחי' מלכות, והשם הוי"ה ב"ה - בבחי' ת"ת, והחותם הנחתם הוא בשם אלקים, וכל כנויו בשם אלקים, בסוד הטבע כמנין אלקים. אך חותם האצילות הוא בסוד שם הוי"ה ב"ה. נמצא החותם עצמו הוא יסוד, והמלכות נחלקת לב' בחינות, בחינה אחת הוא החומר הנ"ל, וזה נפרד, ונקראת ג"כ מלכות, והרשימו של החומר נקראת ג"כ מלכות, חלק עליון שבה, שהוא אלקות. והשכינה למעלה במקומה הוא בבחינת עטרה בראש צדיק, והוא ממש חותם אות ברית קדש, בסוד ה' של שם:
והבן היטב כל חילוקי המדרגות שיש בכאן - עטרת הברית הוא החותם, והוא השכינה למעלה, ונקרא חותם של יסוד, כי נחשבת לחלק אחד מן היסוד, ומלכות עצמה יש בה ב' בחינות, החומר, והוא חלק התחתון, הרשימו שבחומר, והוא חלק העליון. והנה חקיקת הכ"ב אותיות בחותם נעשו ע"י הל"ב נתיבות חכמה, והם הל"ב נתיבות שיש באותיות עצמן. וסוד הענין, כי החכמה עצמה היא סוד י' אחת, וס"ז פליאות חכמה, ועשתה לה נתיבות בהתפשטותה, והם כל הקוים הנמצאים באותיות עצמם. וז"ס כי בהיות האותיות נחקקות, נשאר מקום אל הקוים, כמו נתיבות ממש. והנה מקום היודי"ן נקרא פליאות חכמה, כי הי' מורה היותה מאירה מתגלה. אך מקום הקוים נק' נתיבות. וזה צורת האותיות עם הנתיבות, א, צורתה א, שהרי יש בה ב' נתיבות ופליאה אחת. י נתיב אחד. ש נתיב שני, כי במקום שאין צד אחד נמשך חוץ מהצד אחר - נחשב הכל נתיב אחד. ב, יש בה שני נתיבות, דהיינו ר, נתיב אחד. - נתיב שני. וכן שאר כל האותיות, מקום היודי"ן - פליאות, מקום הקוים - נתיבות. ואסדר לך כל האותיות:
ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת:
וי וו דו ו וי רו טו י כ כו כו כ ס כו כי כי כו ר טו ריו:
נמצא שחקיקת כל האותיות כצורתם היה בסוד פליאות נתיבות חכמה. והנה הפליאות אינם עולים מן המנין, כי באמת הם מופלאים, כי אם הנתיבות, שם יש התפשטות שלהם, ושם מתפשט אח"כ כל ענייני האותיות בראש הל"ב נתיבות עליונות. וסוד הל"ב נתיבות הם הם [ל"ב] אלהי"ם דמעשה בראשית. הל"ב נתיבות עושים ד' עניינים באותיות עצמם, א' - נתיבות לכל אחד ואחד, הוא ענין המילואים של כל האותיות, וענין כל אלה התיבות שיש לכל אות. ב' - ענין כל המספרים של כל האותיות. ג' - ענין כל התמורות. ד' - ענין כל הצירופים בראשי תיבות וסופי תיבות ואמצעי תיבות. וזהו, חקקן חקיקה כללית, חצבן הוא כל אחת עם מילואיה ועם מרגנותיה, שקלן בסוד המספר, והמירן בסוד התמורות, צרפם בסוד הצירופים:
ונאמר עתה באיזה שמות נעשו הדברים האלה. השמות שם י"ה צבאו"ת אלהי ישראל. וז"ס, "בי"ה ה' צור עולמים", "בי"ה שמו ועלזו לפניו". והנה החכמה העצומה שמה י"ה, וזה רושם העושה כל החקיקות. ומיד באו כל הסדרים תחת סיר שם הוי"ה ב"ה, ואז נחלקו לח' ח', והכל בסוד י"ה, כי בי' נעשו ד' הויו"ת לזכר, ובה' - ד' הויות עצמם בסוד נקבה, בסוד אמ"ש ואש"ם. ואז הם ח' הויו"ת, שבהם ל"ב נתיבות ג"כ. וכל זה בסוד חכמה. אך כדי לצאת הציור ממש צריך שיתלבשו הנתיבות בבינה, ולכן בחכמה נקראים שבילים. אך מצד מה שמתגלים בבינה נקראים נתיבות. והנה י"ה עושה כל הנתיבות שזכרתי, יהו"ה עושה כל הד' סדרים שאמרתי, והם דין. ואח"כ מתפרשים כל סדר ההשפעה למשרתים, להיות מנהגים אותם, וזהו צבאות - אות הוא בצבא שלו. והנה כאן שולטות נשמותיהם של ישראל, בסוד, "עם המלך במלאכתו ישבו שם", וזה אלקי ישראל, וכל השמות הנקראים כאן אלקי ישראל מורים שהם הולכים על ענין הנשמות. ועוד הוא התפשטות החכמה. ואח"כ מתלבש בבינה בסוד אלקים חיים. ועוד מגיע לז"א, שיסודו הוא החותם, והוא מלך עולם:
והנה עד כאן הרכבת החותם. וח' שמות מאירים מסוד הל"ב אלה, והם, אל רחום וחנון רם ונשא שוכן עד מרום וקדוש. ע"י ל"ב אותיות, ושולטים בסוד הל"ב אלה. ואח"כ יש שמות, והוא בחינה אחת שבו שורים הצורות על החומר, וז"ס, "בי"ה שמו". וכאן יוצא שם, ישמוהוהיה"ו, ובו חוזרים ונכתבים למעלה הצורות כמו שנעשו:
ותבין בכאן סוד גדול, שהוא ענין "כל מעשיך בספר נכתבים". ותראה שספר עולה כמנין שם, וזה כי אחר שנצטיירו הצורות לממה, חוזרים ונרשמים למעלה. והיינו, "גלמי ראוי עיניך ועל ספרך כולם יכתבו", וכן, "ויכתב בספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו", ובסוד זה נעשה ג' ספרים, שבהם נכתבים כל החותמות שנחתמים, כי החותמות נחתמים כולם בג' בחינות - עולם שנה נפש. ועניני הנפש נכתבים בספר אחד בפני עצמו, והיינו גלמי, והיינו "על ספרך כולם יכתבו". דברי עולם נקרא ספר הזכרונות, ודברי השנה - דברי הימים. וה"ס, "מי יספר שחקים בחכמה", והענין, כי הנה כל הנברא הוא הודעת פעולותיו יתב' שמו, שזה מורה על ענין אחד, וזה מורה על דבר אחר, והוא כמו ה' [הוי"ה] שאינו השורש עצמו, אבל מורה עליו, כך כל הנבראים כולם הם ממש שמו של הקב"ה, וזהו, "כל הנקרא בשמי". וזה בבחינת השראת הצורה על החומר שפירשתי למעלה, שאז חוזרים כולם להיות רק שמו של הקב"ה. ואז בבחינה זאת נרשמים למעלה בשכינה עצמה בסוד ספר. וזה כדי לקבוע ההנהגה על ידיהם בחר עוד חסד:
ונמצא כי בסוד י"ה יוצאים כל הל"ב נתיבות, ובהם כל מיני צירופים ומדרגות שאפשר למצוא האותיות, והיא חקיקתנם] בחותם. ואח"כ יש הצורה עצמה הנרשמת על החומר, וזה נקרא שם, כי זה שמו של הקב"ה, שכל צורה מן הצורות האלה הגשמיות מראה אחת מן הכחות העליונים, אך לא שהם כך, אלא שהם משל אל הכחות ההם. וס"ז נשרש במוח וקרום של מוח, כי המוח הוא החכמה העושה כל הנתיבות, והקרום סובב עליה וסותם אותה כמו לבוש. וזה שורש לבחינת השם הזה שמסתיר עניני כחות העליונים, ואין נראה אלא החיצון, שהוא השם בכל הצורות התלויים בו. ואף על פי כן דנים הפנימי על החיצון, וזה בי"ה שמו כנ"ל, וקרום הוא כמנין שמו. נמצא לפי"ז כל הנבראים אינם אלא לבושים שלובשים האורות עליונים על עצמם, ונקראים לבוש לפי ההתלבשות, והוא קרום. ולפי שאין זה [ה]לבוש אלא גילוי והודעת הכחות שבפנים, על כן נקרא שמו. ועל זה הענין נאמר, "אני השם הוא שמי", שצריך שכל הבריאה סוף סוף תטהר מפני הארה אשר בהם:
והנה שם יה"ו הוא החותם, והמחתים הוא י"ה. וכללם הוא כך, בתחלה מתפשטים הל"ב נתיבות בסוד הפלאות, שהם ח', ונעשים ח' הויו"ת, והגילוי בנתיבות שלהם. וכל זה הוא בסוד הוי"ה, שבו מתחלקים הנתיבות לד' סדרים. ואח"כ יש כל ענין צבאות ואלקי ישראל הנ"ל. והנה כל זה הוא בתחילה בסוד הי' שהוא חכמה, אח"כ בסוד הה' שהוא בינה, ואח"כ בסוד הו' שהוא ז"א, וזהו אלקים חיים ומלך עולם. כי כל מה שהוכן כבר בשם י"ה כך חוזר ומקבל וידין יותר כולו באלקים חיים. ואח"כ כולו במלך עולם, והיינו יה"ו שלשתם שלמים. ואז נקרא שהחותם שלם. ואז יוצאים הח' שמות שאמרתי, שהם אל וכו', והם הל"ב שכבר נתגלגלו בג' גלגולים ביה"ו, ונשלם עניינם. ואז חותמים חותמם בחומר כנ"ל, ויוצאת הצורה שהיא שמו, והיינו בי"ה שמו:
ולפי שבחותם נתגלגלו הדברים ג' פעמים, יוצאים ג' מיני חתימה, כל אחד מהם שלם בכל האותיות וגלגוליהם, והם נכתבים בג' ספרים, עולם, שנה, נפש, מה שיש בזה יש בזה. וכולם יוצאים מן הרושם השלם, אלא שמצד י' נעשה כל דברי העולם בסדר זה, ומצד ה' נעשה כל דברי השנה, ומצד ו' נעשה כל דברי הנפש. והנה ה'[השם] הוא א', אלא שנכתב בג' ספרים, וזה צריך כדי לחדש לע"ל ההנהגה לנצחיות עפ"י מה שנעשה עתה, וע"כ צריך כל הספרים האלה לחדש הכל על פיהם. והנה הנצח הוד הם עומדים לברר כל דבר לימין ולשמאל, וסימנך שחקים - ששוחקים מן לצדיקים לע"ל, והטחינה אינה אלא הטחנת הדברים זה מזה. וע"כ בהגיע הדברים אל נ"ה - הם המחלקים כל הנתיבות האלה של החכמה, להיות הולכים אלה לבחי' אדם ואלה לבחי' עולם ואלה לבחי' שנה. וז"ס נצח נצחים הוד הודות, רק בנצח נחשבים כל הדברים לימין, ובהוד כל דברים לשמאל. וע"ז נאמר, "מי יספר שחקים בחכמה", כי בנ"ה נחלקים הספרים האלה לפי החכמה הנמשכת בהם, והיינו "סולו לרוכב בערבות", שהם נ"ה, "בי"ה שמו":
והנה ב' מינים יש לשם הזה, ההוראה ע"י האדם שהוא נכבד, ונברא בצלם, וההוראה כי כל שאר הבריות שאינם בעלי שכל, ויש שאינם בעלי חיות. ולכן ב' קרומים יש לו למוח, ועליהם נאמר כנגדם בביצים ניכר, כי שם מתגלים אלה לחלק החכמה לאלה הב' לבושים בסוד הספרים הנ"ל. והשנה נמצאת בדרך אחר, כי הוא דבר שאינו במציאות מורגש, וה"ס האויר שבין קרום לקרום. ואעפ"י שלפעמים נראה שהאויר שבאמצע הוא בחי' דעת, אך כאן אפרש בדרך אחרת, כמו שידעת שהאורות לפעמים משמשים לספירה אחת, ולפעמים לספירה אחרת, כמו שצריך. והרי נשלם השם ישמוהוהיה"ו, כי הוי"ה הוא המתגלגל בג' אותיות יה"ו, ואז יוצא השם כלול מכולם:
והנה משם זה מקבל מט"ט, ואח"כ יוצא וכותב בספר, והוא המעלה דברים להיות נרשמים בספר. והנה מלת ספר מתפרש לג' לשונות, בלשון ספר של כתיבה, בלשון ספר של מנין ובלשון ספר של דיבור. והספר של אדם הוא ספר ממש, והוא ענין, "ועל ספרך כולם יכתבו". והספר של עולם הוא ספר, כענין "הספר אשר ספרם". והספר של שנה הוא ספור, כענין "זכור ימות עולם", והוא סיפור דברים ממש:
והנה אלה הם ג' מיני השגחות של אדם, יש השגחה פרטית בכל ענייניו, והכל נרשם (אכב'), בגופו ופניו נרשמים הדברים בסוד, "זה ספר תולדות (ה)אדם" ונרשמים כולם בסוד זרהפ"ס, השולטים בו בה' מקומות, ועושים הרשומים, כמבואר במקומו. והימים הוא ממש רק ענין סיפור דברים, שנודעים ונזכרים כל דברי הימים, בסוד, "אתה זוכר מעשה עולם". וכל יום ויום שתחתיו כל מה שנעשה, וזה מה שיגלה הקב"ה לע"ל. אך שאר הדברים מתנהגים בהנהגה כללית, רק בסוד מספר מיניהם, שכולם ספורים ועומדים לפניו ית', להתפשט בהם הפעולה הצריכה. והנה שם הג' ספרים הוא ההה, ועולים י"ה, להורות שהם ספרים של י"ה שזכרנו למעלה, בסוד, "ביה שמו":
והנה בתחילה יוצא רושם החותם כנ"ל, וסודו שד"י יהו"ה, שהוא כמנין שם. והנה הב' שמות כא', שעליהם נאמר "וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה'" וגו', כי אלו הב' שמות הנותנים צורה אל החומר, וכשהשלימו הצורה וחזרו לרשום אותה, אז נקראו הב' שמות ספר, שלהם ג' הוראות כנ"ל. ואז ניתוסף בהם ה' אחת שמתחלקת לג', אך שרשה א', ואז יוצא השם מה"ש, ולכן בכח השם הזה הוא להודיע כל (הנכתב) בג' ספרים אלה, דבר יום ביומו:
ותדע עתה סוד גדול, כי מן זה השם יוצא ובא כל עשיית הצורות למטה, שיוכלו לקבל השפע מלמעלה, להורות עתידות, או שאר עניינים על הגדה, יהיה עפ"י המזלות או עפ"י איזה כח אחר שיהיה:

ה Zwroty podstawowe

<w trakcie>

Zwroty podstawowe (zajęcia poniedziałek wieczór)

zdrobnienia

ZDROBNIENIA

1. poprzez reduplikację  qataltal;
2. imiona;
3. Jidyszowe zdrobnienia;
4. sufiks -on;
5. sufiks -it;

1. poprzez reduplikację
("quinquiliteral", qataltal, qitiltil, abcbc)
qataltal- nazwa ta wskazuje na formę, jaką wówczas przybiera wyraz mając na uwadze, że q.t.l to szoresz (qatal= zabić. słowo używane jako wzorzec odmiany szczególnie w gramatyce arabskiej, chociaż później gramatycy hebrajscy, zwł. rabiniczni sugerowali się tym. chociaż oczywiście najlepiej w roli wzorca się spełnia k.t.w bo można każdą literkę oznaczyć dageszem).
do końca nie wiadomo kiedy qataltal zaczął służyć jako zdrobnienie.

przykłady:
'pies'-  כלב kelew כלבלב klawlaw 'piesek'
 'kot'- חתול chatul חתולתול chataltul 'kotek'
 'ogon'- זנב zanav זנבנב znavnav 'ogonek'

 'marchew'- גזר gezer גזרזר gzarzar 'marchewka'
 'biały'- לבן lawan לבנבן lwanwan 'bialutki', 'białawy'
 'świnia'-  חזיר chazir חזרזיר chazarzir 'świnka' (w hebr. wersji Kubusia Puchatka tak się oddaje 'prosiaczka')

w przypadku szoreszy z dwoma rdzennymi spółgłoskami:
'ryba'- דג dag דגיג dagig 'rybka'
'małpa'= קוף kof קופיף kofif 'małpka'


2. imiona
imię 'Ariel' אֲרִיאֵל  posiada zdrobnienie 'Arik' אָרִיק
Sara → Sarit (końcówka -it, tylko do żeńskich imnion).

3. Jidyszowe zdrobnienia
końcówka -el ֶעל  lub -ele ֶעלע np. Pawel → Pawele, Chana → Chanele, Hersz → Herszel (הֶערשֶׁעל), MIriam→ Mirele מִירֶעל,
Niemieckie słowo das Gluck (nad u jest umlaut) 'szczęście' posłużył w jidysz jako imię żeńskie po uprzednim zdrobnieniu Gluckl/ Glikl.
ele było często wymawiane w jidysz jako ełe, np. Rebeka/ Rivka → Rivkele/ Rivkełe.
końcówka -el/ -ele może być stosowana również w hebrajskim izraelskim
W jidysz pojawiały się jeszcze gorsze zdrobnienia: Icchak → Icek, Israel → Srul/ Srulek, Nachum→ Nachumcie, Jakov → Jankiel, Sore/ Sara → Sorke, Szmuel → Szmulik, Chajim → Chaimke, tate→ tateszi/ tatinke, mame → maminke,  Awram/ Awrom → Awromczik/ Awromczikl/ Awromczikełe,
jidysz jako język niezwykle ekspresywny i potoczny lubował się w różnorakich zdrobnieniach,

4. sufiks -on
'dziecko'- ילד jeled, ילדון jaldon 'dziecinka'

5. sufiks -it
jak przy żeńskich imionach
'łyżka'- כף kaf כפית kafit "łyżeczka'
'torebka'- שק sak שקית sakit 'torebeczka'

Bezokolicznik

BEZOKOLICZNIK
Bezokolicznik łatwo rozpoznać w języku hebrajskim rozpoznać. zaczyna się od literki lamed ל.  Oczywiście ל może poprzedzać wyraz również z innych powodów ( ל= do, ku) lub być integralną częścią wyrazu (np. być pierwszą rdzenną szoresza). Stąd też, aby uniknąć nieporozumień, patrz dalej:

Poniżej znajdują się najbardziej reprezentatywne przykłady bezokoliczników w poszczególnych binjanach:
{ paal - (לכתוב) lichtow- pisać; liCHToW
nifal - (להיכתב) lehikatew= być napisanym; lehiKaTeW
 piel - (לדבר) ledawer- mówić (np po hebrajsku), rozmawiać; leDaBeR
hifil - (להכתיב) lehaktiw- dyktować, sprawić by pisał; lehaKTiW
hitpael- (להתכתב) lehistarek- pisać między sobą, korespondować- lehitKaTeW
pual i hufal nie tworzą bezokolicznika}

Ażeby rozeznać jak będzie wyglądał bezokolicznik dla innego czasownika, należy znać jego szoresz (rdzeń) oraz analogicznie do powyższych przykładów podstawić samogłoski (/nikudy).

PAAL לִכְבּוֹשׁ
Nie zawsze to się jednak sprawdza.
Gdy w binjanie paal mamy do czynienia z czasownikiem z drugą rdzenną waw (/ lub jud) bezokolicznik=   לקום lakum wstać (/ לשים laszim położyć).

ostatnia he wygląda obiecująco i wiele zmienia
ק.נ.ה= liknot לקנות (kupować). Co tutaj się stało? he jest słabą spółgłoską, w związku z tym przepada i w zamian otrzymujemy końcówkę ות-. Podobnie inne czasowniki {ש.ת.ה,  ר.צ.ה, ע.ל.ה}

פ"נ  Sprawę komplikują również czasowniki zaczynające się od נ nun (פ"נ), jako że pierwsze nun פ"נ ma tendencje do zanikania. Stąd przy szoreszu נ.פ.ל bezokolicznik przybiera formę לפול lipol (spadać). Co się dzieje tutaj z nun? "Zlepia się" z nasŧępującą po nim pe/ fe, stąd w pe mamy dagesz i czytamy jako lipol a nie lifol.
Zdumiewający jest szoresz נ.ת.ן, który w bezokoliczniku przybiera formę לתת latet (dawać).
Ale mamy też takie פ"נ, które nie tracą nun, jak np. לנעול lin`ol (ubuwać się), לנסוע linsoa (jechać, podróżować),

פ"י  Nie tylko nun, ale też i pierwsze jud sprawia podobne problemy.
י.ש.ב - laszewet  לשבת (siedzieć).
י.ר.ד- laredet לרדת (schodzić).
nieco inaczej wymowa wygląda w przypadku szoresza י.ד.ע, mianowicie ladaat לדעת (wiedzieć), a jest to związane z ajinem.
ale już י.ש.ן = liszon לישון (spać) wygląda porządnie.
Mega udziwnienie stanowi ל.ק.ח = לקחת (brać), które w odmianie przypomina .פ"י

Czasowniki z pierwszą gardłową z reguły nie tracą jakich spółgłowek, jednak w ich przypadku mamy do czynienia z pewnymi zmianami fonetycznymi (samogłoski).
ajin- לעבור laawor (mijać). przy czym pod ajin stoi skrócony patach. tak samo לעבוד (pracować).
he- ה.ר.ג= laharog להרוג (zabić)
chet- לחשוב lachszow (myśleć)
alef- א.כ.ל= leechol לֶאֱכוֹל (jeść)

ostatnia ajin ש.מ.ע = liszmoa לשמוע (słyszeć). zmiana polega na tym, że ostatnie ajin wymaga aby pod nim stał patach.
Podobnie z ostatnim chet:


nieregularne w tym względzie jest również א.מ.ר= lomar לומר (mówić).

Niektóre czasowniki ze względu na swoje rdzenne podlegają mieszanym odmianom, jako przykład podam szoresz ע.ל.ה. Jaki będzie bezokolicznik?  la`alot לעלות. Odpowiedzi na pytanie dlaczego w ten sposób, proszę poszukać powyżej.




NIFAL
typowy bezokolicznik to לְהִימָּצֵא utworzony od rdzenia מ.צ.א, a znaczy on :znajdować się".
Nie da się jednak uniknąć nieregularności:
ר.א.ה tworzy bezokolicznik להיראות leheraot (wyglądać, ukazywać się, być widocznym, zdawać się)


(ciąg dalszy nastąpi w wolnej chiwli)

czytamy- podstawowe zwroty szalom

Czytanie. ćwiczenie celem przećwiczenia alfabetu.

w wyjaśnieniach postawiłem na dosłowność. jak to się przekłada na j. polski- mam nadzieję, że zostanie zrozumiane.

wskazówka: dagesz (kropka w literce) wskazuje, że wzmacniamy dźwięk, ale w przypadku spółgłosek/ liter: bet, pe, kaf, oznacza że czytamy je jako: b, p, k, w przeciwnym razie (bez dagesza) jako: w,f,ch.

szwa (dwie kropki pionowo pod literką) oznaczają zazwyczaj brak samogłoski (szwa spoczywające), ale jeżeli na początku wyrazu czytamy e (szwa ruchome)

odnośnie przykładu 7. pierwszy wyraz czytamy jako co(h)orajim (samogłoska patach wewnątrz sylaby przechodzi z długiego A w O).

Zwroty powitalne ("of shalom") i pożegnalne (na rozejście się)
1. uniwersalne powitanie/ pożegnanie
2. pokój i błogosławieństwo. spójnik "i, oraz" (również kontradyktoryjny: "ale") zapisywany wawem, łączy się z następnym wyrazem. wymawiany jako "we". jeżeli pełni rolę "waw consecutivus" (bibl.)- jako "wa". jeżeli zaś po nim stoi spółgłoska ze szwa, albo spółgłoski b,m, - jako u.
3., 4. co słychać u Ciebie. urobione od szalom (dodano sufiks zaimkowy drugiej osoby l.poj). 3- r.ż; 4- r.m
5. welcome.
6. good morning wszystkim.
7. good noon wszystkim gościom
8. good evening dla wszystkich odwiedzających
10. dobrego dnia

11. wesołego święta. (i pytanie- ciekawostka skąd w grece wzięło się "hag" jak w "hagiographein")

12. week-endu miłego

13. powitanie szabatowe
14. dobrego tygodnia
15. dobrego miesiąca
16. co nowego?
17. co słychać?
18. jak (dosł. co) sprawy?
19. jak było?
20. gdzie byłeś?
21. wiele czasu nie widziałem Cię.
22. jak rodzina? jak praca?
23. wszystko dobrze
25. dowidzenia (w skrócie: lehit.= dozo. (baczenia))


polecam nielegala: http://www.rozmowki.slowka.pl/hebrajski_rozmowki.php

Binjanim

Paal- czasowniki mocne
oznaczenia: Active (imiesłów czynny, pełni też rolę czasu teraźniejszego),
                    Passive Part (imiesłów bierny),
                    Pret (waw consecutivus, oznacza następstwo czasowe, przyczynowe...,
                    {"a następnie roześmiał się Pan"}),
                    Jussive (do wyrażenia rozkazu, prośby, życzenia)
                    Cohortative (niech pójdę, niechaj zrobię....)
                    Imperative (tryb rozkazujący)
                    Imperfect (bibl.- czynność jednorazowa, momentalna; współcz- czas przyszły)
                    Perfect (bibl.- czynność wielokrotna, rozciągła w czasie; współcz- czas przeszły)
                    Infinitive Absolutus (standard)
                    Infinitive Constructus (używany do smichutu)
                    Infinitive Pronominalis (bezokolicznik służący do tworzenia form  zaimkowych).
                   współcześnie podstawowy bezokolicznik ma formę לפקוד (por. Inf. Constr.).
                   trochę kłopotu może sprawić w tej tabelce (z gramatyki biblijnej) forma 3os.l.mn.r.ż:
                    współcześnie jest ona identyczna z formą dla rodzaju męskiego.
                    Podobnie Imperative l.mn.r.ż upodobnił się do l.mn r.m.
                    W języku arabskim w dalszym ciągu forma 3os.r.ż.l.mn to {fa al na}.

Binjany można pogrupować:
a) paal, nifal, hifil, hufal
b) piel, pual, hitpael

lub:
i) paal, piel, hifil- strona czynna
ii) nifal, pual, hufal- strona bierna
iii) hitpael- zwrotny

czasowniki słabe to te, które z pewnych względów fonetycznych odmieniają się nieco inaczej niż czasowniki mocne (przykładowe rdzenne gardłowe, pierwsza rdzenna nun albo jud, czasowniki z drugą rdzenną ajin lub waw, trzecia rdzenna he/jud, szoresze z czterema rdzennymi, duplikacja rdzennej).

poniżej odmiana czasowników mocnych (jako najbardziej reprezentatywnych):


1.Paal

2. Nifal

3. Hifil

4. Hufal

5. Piel

6. Pual

7. Hitpael

ד lekcja miejsko- knajpiana

[spis zajęć], [lekcja 1], [lekcja 2], [lekcja 3], [4], [lekcja 5], [lekcja 6], [lekcja 7], [lekcja 8], [lekcja 9], [lekcja 10], [lekcja 11].
___________________________________________________________

0. Pytania: Co, gdzie, kiedy?


1. na ulicy w mieście: jak tam dojść i gdzie ja w ogóle jestem?

?איך להגיע שם ואיפה אני בכלל

2. w restauracji: co chciałbyś zamówić, co lubisz jeść, czego się napijesz?

?מה אתה רוצה להזמין, מה אתה אוהב לאכול, ומה אתה תשתה

3. w sklepie: co kupić i ile to kosztuje?

?מה לקנות, וכמה זה עולה

4. małe co nieco

משהו משהו

5. Tabelki- zwierzątka, roślinki, warzywa, owoce, mięso (mięso, drób, ryby), jedzenie- rozdam

___________________________________________________________

0. Pytania: kto, co, gdzie, kiedy?

KTO, CO?
jak to się nazywa- eich kor`im le-ze- ?איך קוראים לזה
co to jest? - ma ze?- ?מה זה
kto to jest?- mi ze?- 
kim jesteś?- mi ata?-
nie wiem- ani lo jodea- אני לא יודעה
nie rozumiem- ani lo mewin- אני לא מבין
nie zrozumiałem- lo hewanti- לא הבנתי
ależ skąd! so what?- מַה פִּתְאוֹם?- (ma pitom?)
no to co?- az ma?- אז מה


מה albo מה זה można używać w wykrzyknieniu: co za (głupek)!, jakiż (demon)!, cóż za (piękny kolor)! co za (jeden)!
ejze jafe!= jakież piękne!; eifo ze ani (leazazel)?!= gdzież to ja jestem (do diabła)?!


GDZIE?
skąd- מֵאַיִן- (me`ajin)
gdzie-  איפה (eifo)
dokąd- לְאָן- (le`an)


stamtąd- mi`szam- משם
tam- szam- שָׁם
(do) tam- לשם
(do) tam- szama- שָׁמָּה


stąd- mi`po- מפה
tut- po- פה
tutaj- ka`(a)n- כָּאן
do (tutaj)- l`ka(a)n- לכאן


tam i z powrotem- haloch we-szow- הָלוֹךְ וָשׁוֹב
tu i tam- ko wa-cho- כֹּה וָכֹה


KIEDY? מָתַי
od wtedy- me-az- מֵאָז
wtedy- az- אָז
do wtedy-


kiedyś- 1.matajszehu/ 2.paam/ 3.ba-awar-   מָתַישֶהוּ/ פַּעַם/ בעבר
(1. kiedyś/kolwiek, 2. kiedyś (określone), raz, 3. w przeszłości)
teraz- achszaw- עַכְשָׁו
w przyszłości- ba-atid- בעָתִיד


od teraz- me`ata- מֵעַתָּה
teraz- achszaw- עַכְשָׁו
do teraz- ad achszaw- עַד עַכְשָׁו


od kiedy- meaz-   מֵאָז
kiedy?- mataj?- מָתַי
do kiedy- ad mataj?- עַד מָתַי


gdy, kiedy- ka`aszer- כַּאֲשֶׁר
=wtedy, gdy- ksze.. - כְּש
kiedyś- matajsze(h)u- מָתַישֶהוּ
raz (/kiedyś, pewnego razu)- פַּעַם


a chora, poszedłem ją odwiedzić.- ksze-sawta hajta chola, halachti lewaker ota-

- כְּשֶׁסַּבְתָּא הָיְתָה חוֹלָה, הָלַכְתִּי לְבַקֵּר אוֹתָהּ

Kiedy skończysz obiad, dostaniesz deser.- ka'aszer tesajem et aruchat ha-cohorajim, tekabel kinuach.-

כַּאֲשֶׁר תְּסַיֵּם אֶת אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם, תְּקַבֵּל קִנּוּחַ

1. na ulicy w mieście: jak tam dojść i gdzie ja w ogóle jestem?

Wychodzę z założenia, że najpierw muszę się zorientować, gdzie ja w ogóle jestem (איפה אני), następnie mówię komuś gdzie idę ( איפה אתה הולך) i pytam jak tam dojść (איך אני יכול להגיע ל). To chyba wystarczający scenariusz zachowania jezykowego.
pytania
gdzie ja jestem- ejfo ani?- איפה אני
dokąd idziesz- ejfo ata holech?- איפה אתה הולך
jak (mogę) dojść- ejch (ani jachol) lehagi`a- ..איך אני יכול להגיע ל
gdzie to jest- ejfo ze- שיפה זה
odpowiedzi
idę tam- אני הולך לשם
byłem już tutaj- הייתי כבר פה
miasto- ir- עיר
do szkoły- le-bet sefer- לבית ספר
do domu- bajta-
na pocztę- לדואר
bar- bar- בָּר
restauracja- misada- מִסְעָדָה
kawiarnia- bet kafe- בית קפה
to jest taki duży budynek- ze binjan gadol- זה בניין גדול
na takiej małej uliczce- ba-rechow katan- ברכוב קטן
nie wiem- ani lo jodea


instrukcje
skręcić w prawo- לפנות ימינה
pójść/ iść prosto- lalechet kadima- לָלֶכֶת קָדִימָה
musisz iść prosto- ata carich lalechet kadima- אתה צריך לָלֶכֶת קָדִימָה
z powrotem- בחֲזָרָה
przejść przez* drogę- leawor et ha-kwisz- לעבור את הכביש
znowu- szuw- שוב
zawrócić- lehistowew-  לְהִסְתּוֹבֵב
zawrócić- lifnot leachor- לפנות לאחו
a potem- ואחר כך


różne drogi
droga- derech- דרך
ulica (jezdnia, szosa, droga)- kwisz- כביש
autostrada- kwisz mahir- כְּבִישׁ מָהִיר
ulica- רחוב
ul.= 'רח
trasa, szlak, ścieżka, droga- נָתִיב
skróty/ droga na skróty- kicur derech- קִצּוּר דֶּרֶך
przejście dla pieszych- maawar checija - מַעֲבַר חֲצִיָּה
ścieżka, dróżka, droga- שְׁבִילhalacha-  הלכה


uwaga: przez*= 1. przez (drogę) לעבור את הכביש i; 2. przez (by me)- עַל-יְדֵי ; przez (z czyjegośpowodu)- בגלל


kierunki
w prawo (→)- ימינה
w lewo (<--)- שְׂמֹאלָה
prosto- jaszar- יָשָׁר
naprzód!, do przodu- kadima- קָדִימָה
                                       S-- północ- צָפוֹן
        W--maaraw- מַעֲרָב                                      E-- mizrach מִזְרָח
                                       N--południe- דָּרוֹם



daleko- rachok- רָחוֹק
blisko- karow- קָרוֹב
bilet w obie strony (tam i z powrotem)- kartis haloch wa-szow-  כַּרְטִיס הָלוֹךְ וָשׁוֹב


HE LOKATYWNE/ KIERUNKOWE →→→
he kierunkowe dołącza się na koniec wyrazu. Oznacza kierunek (do, ku). Może być użyte, gdy wskazujemy dokąd zmierzamy (tam- שםה, ).
Tak samo w stosunku do kierunków (jamina-  w prawo, w lewo- שְׂמֹאלָה- smola; naprzód-דָּרוֹם- kadima) kierunków świata (מִזְרָחָה- mizracha= na wschód, צָפוֹנָה- cafona- na północ).
do domu= habajta (הַבַּיְתָה).

środki transportu:
transport/ komunikacja- tachbura- תחבורה
samolot- matus- מתוס
rower- ofanajim- אופניים
autobus- otobus- אוטובוס
na nogach- ba-reglajim- ברגליים
winda- maalit- מעלית
pociąg- rakewet- רכבת
przystanek-
samochód- mechonit- מכונית
auto- oto- אותו
taxi- monit- מונית

jeżeli mówimy, że poruszamy się (kimś, czymś)/ za pomocą kogo czego to używamy spójnika ב
przykładowo: na nogach, autobusem

czynności
iść/ ja idę/ szedł- lalechet/ (ani) holech/ halach- ללכת הולך הלך
lecieć- latus- לטוס
stać/ ja stoję/ stał- leamod/ (ani) omed/ amad- לעמוד לועמד עמד
prowadzić (samochód...)/ prowadzący/ prowadził- linhog/ noheg/ nahag- לנהוג נוהג נהג
kierowca- noheg- נוהג
prezent, podarek- matana- מתנה

2. w restauracji: co chciałbyś zamówić, co lubisz jeść, czego się napijesz?

w sklepie-ba-chanut- בחֲנוּת
w restauracji- ba mis`ada- במיסעדה
sklep odzieżowy- chanut bgadim- חֲנוּת בּגָדִים
duży sklep, centrum handlowe- kenion- קֶנְיוֹן
piekarnia- maafija- מַאֲפִיָּה
przyjęcie, impreza- mesiba/ tekes- מסיבה / טקס

chcę kupić- אני רוצה לקנות
chcę zamówić- אני רוצה להזמין
ile to kosztuje- kama ze ole- כמה זה עולה
ile płacę- kama ani meszalem- כמה אני משלם

stół- szulchan- שולחן
krzesło /a- kis`e /ot- כִּסֵּא / כִּסְּאוֹת


zakupy
zakupy- knijot- קְנִיוֹת
robić zakupy- לעשות קניות
sprzedaż- מְכִירָה
kupić- לִקְנוֹת
kupujący, klient- קונה
sprzedawca- מוֹכֵר
sprzedawać- למכור
handlarz- סוֹחֵר
kasa (tam gdzie płacisz)- קופה
kelner-melcar- מֶלְצַר
kelnerka- melcarit- מֶלְצָרִית
wyjść na zakupy- לצאת לקניות


pieniądze
pieniądze- כֶּסֶף
banknot-שְׁטַר
moneta- matbea / matbe'ot- מַטְבֵּעַ / מַטְבְּעוֹת
rachunek- cheszwon- חשבון
paragon- kabala- קבלה
zwrot- hachzara- החזרה
na sprzedaż- le-mchira- למכירה
reszta- odef- עודף (też reszta w dzieleniu)
bogaty- aszir- עָשִׁיר
biedny (ubogi) / biedna- ani / anija- עָנִי / עֲנִיָּה
nie mam kasy- ein li kesef- אין לי כסף
Gdybym tylko miał pieniądze...- halewaj sze-haja li kesef- הַלְוַאי שֶׁהָיָה לִי כֶּסֶף.


jedzenie- ochel- אֹכֶל
jeść- leechol- לאכול
posiłek- arucha- אֲרוּחַה
obiad- aruchat ha-co(h)orajim- אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם
potrawa- ma`achla- 
co lubisz jeść?- ma ata ohew leechol- מה אתה אוהב לאכול
co chcesz zjeść?- ma ata roce/a leechol- מה אתה רוצה לאכול
lubię jeść ryby- אני אוהב דגים
lubię jeść warzywa- אני אוהב לאכול יְרָקוֹת
nie lubię mięsa- בָּשָׂר
jarzynowa/ warzywna- marak jerakot- מְרַק יְרָקוֹת
smacznego!- be-te'awon- בְּתֵאָבוֹן!


to, co słodkie
słodki / słodka / słodkie- matok / metuka / metukim / metukot- מָתוֹק / מְתוּקָה / מְתוּקִים / מְתוּקוֹת
cukier- sukar- סוכר
ciasto/ a- עוּגָה / עוּגוֹת
ciasto czekoladowe- ugat szokolad- עוּגָת שׁוֹקוֹלָד
tort orzechowy- tort egozim- טוֹרְט אֱגוֹזִים
pączek- sufganija- סופגנייה
pączki- sufganijot- סופגניות
potrawy mleczne- ma'achlej chalaw- מַאַכְלֵי חָלָב
tort urodzinowy- ugat jom huledet- עוגת יום הולדת
słodycze-mamtakim- מַמְתַּקִּים
słodziak- חָמוּד
cukierek- sukarija- סוכרייה
cukier puder- awkat sukar- אבקת סוכר
owoc / owoce- pri / perot- פְּרִי / פֵּירוֹת
cytrus (owoc cytrusowy) - pri hadar- פְּרִי הָדָר


smaki
smak- taam- טעם
a) słodki- matok- מָתוֹק    
cukier- sukar- סוכר
b) gorzki- mar- מר
c) ostry (pikantny)- charif- חָרִיף    
mocna kawa- kafe charif-
przyprawy- tablin/ -im- תַּבְלִין / תַּבְלִינִים
d) słony / słona / słone- maluach/ melucha/ meluchim/ mluchot- מָלוּח...  
sól- melach- מֶלַח
zupa była za słona- marak haj maluach midej-


dobre- טוב
to jest smaczne- ze taim- טָעִים


pieczywo
chleb- לֶחֶם
kanapka- sendwicz/ karich- כָּרִיך/ סנדוויץ'
piętka (chleba)- neszika / neszikot- נְשִׁיקָה / נְשִׁיקוֹת
bochenek chleba / bochenki chleba- kikar lechem / kikrot lechem- כִּכַּר לֶחֶם / כִּכְּרוֹת לֶחֶם
kromka chleba- prusat lechem {w skrócie: prusa]- {פרוסת לחם {בקיצור: פרוסה
kanapeczka / kanapeczki- krichon / krichonim- כְּרִיכוֹן / כְּרִיכוֹנִים
bułka- lachmanija-


napoje
wino- jajin- יַיִן
piwo- bira- בִּירָה
wódka- וודקה

alkohol- אַלְכּוֹהוֹל
pijany- szikor- שִׁכּוֹר
sok- mic- מִיץ
sok marchewkowy- mic gezer- מִיץ גֶזֶר
sok pomarańczowy- mic tapuzim- מִיץ תַּפּוּזִים
napój / napoje- maszke / maszka'ot - מַשְׁקֶה / מַשקָאוֹת
napój, napoje; picie- sztija- שתייה
herbata- te- תֵּה
kawa- קָפֶה
mleko- chalaw-

וְזֶהוּ